‏‏‏‏‏הצפרדע והעקרב

)משל של איסופוס, שהועתק הרבה פעמים ב-2500 שנות חייו, והותאם למזרח התיכון בו יש עקרבים רבים.)                    

 

 

צפרדע ישבה לה על שפת נחל במזרח התיכון, השתזפה להנאתה, וצדה יתושים בלשונה הזריזה. פתאום הופיע עקרב ואמר לצפרדע בשפת חלקלקות: "הי מותק, נשמה, אני צריך לעבור לצד השני, אבל לא יודע לשחות. את יכולה להעביר אותי?" הצפרדע, בין יתוש ליתוש, ענתה בקרירות: "אני לא מותק שלך ולא פרייבט של'אבא שלך. סתם מבלבל ת'מוח. חוץ מזה, אני לא בעסק של הובלות זבל." העקרב הבליג על העלבון והסביר בנימוס: "אני אשב לך על הגב ואת תשחי – את הרי אלופה בשחיה, חבל על הזמן, אני כפרה עלייך".

 

הצפרדע חשבה קצת, הרביצה עוד כמה יתושים, ואמרה: "מ'תה חושב אני פרייארית? הל'ני מכירה אותך, יא איבן סורמאיי – כש'תה תשב לי על הגב, ת'תעקוץ אותי ואני אמות".

 

"אבל אז אני אמות גם כן, כי אני לא יודע לשחות, שכחת את זה?" אמר העקרב, "חוץ מזה אני מציע לך שלום של אמיצים", והוא חזר על זה באנגלית (peace of the brave) לטובת הכתבים הזרים וצלמי הטלביזיה שנאספו סביבו, וגם בנורווגית (fred av tapperheten) כדי שישמעו נציגי ועדת פרס נובל לשלום.

 

הצפרדע השתכנעה –  "שלום של אמיצים" נשמע לה כל כך רומנטי. היא נתנה לעקרב נשיקה (אבל הוא לא נהפך לנסיך – זה כבר שייך לסיפור אחר), העקרב עלה לה על הגב, והיא התחילה לשחות.

 

פתאום צעק העקרב: "אללה אכבר!" "מה  קרה, חמודי?" שאלה הצפרדע – והעקרב ענה: "לא כלום, פשוט נכנס לי מים בעין."

 

כשהגיעו לאמצע הנחל העקרב צעק עוד פעם "אללה אכבר", ואז הוא עקץ את הצפרדע. "יא מאג'נון, למה עקצת אותי?" שאלה הצפרדע, "הלא שנינו נמות עכשיו".

 

ענה העקרב: "יא כלבה ציונית, שכחת שאנחנו במזרח התיכון".

 

 

 


והנה כמה המשכים או סיומים אפשריים לסיפור המאלף:

 

מסטול

הצפרדע אמרה: "כוונתך למזרח התיכון החדש , ואמנם ע"י פתיחת האזור לסחר חופשי ושימוש בהיי-טק נביא בהדרגה לשיפור מצבך הכלכלי ואז תראה שאתה תעקוץ פחות. בינתיים, לא ניתן לאויבי השלום לסכסך בינינו."

 

מדיני

נציג ה-או"ם למזרח התיכון, מר לארסן, הצהיר: "זאת ג'סטה חיובית מצד הצפרדע, אבל לא מספיקה. התהליך המדיני חייב להימשך, ואנחנו מצפים לויתורים נוספים למען השלום", אבל שרת החוץ האמריקאית, גב' רייס, אמרה בנאום, בפני נשות "הדסה"  בניו יורק, ש"הכדור עכשיו במגרשו של העקרב."

 

יפה-נפש

הצפרדע אמרת לעקרב: "מסכן שלי, כמה אתה סובל, בטח היתה לך ילדות קשה – אני מתנצלת שקראתי לך מאג'נון. וגם לא צריך להאשים את כל המוסלמים בגלל מה ש-99% מהם עושים. חביבי, אם זה עוזר לך להתגבר על הבעיות שלך, בוא תעקוץ אותי עוד פעם".

 

ליכוד

הצפרדע אמרה: "אני לא מופתעת מזה. אמרתי לכם שזה יקרה. ההתנתקות של שרון המושחת גרמה לעקרבים להרים ראש. היידה ביבי".

 

קדימה

הצפרדע אמרה: "אני לא בטוחה שהעקרב הוא כזה פרטנר לשלום, אבל אני מחוייבת למפת הדרכים".

 

שמאל

הצפרדע  אמרה: "שמע, אני מבינה אותך – זה בגלל הכיבוש וההתנחלויות. הצפרדעים האלה יותר גרועות מהנאצים. פניתי לבין-לאומי בהאג שישפוט את הצפרדעים – נראה להם לשרמוטות האלה."

 

אקדמי

הצפרדע אמרה: " העקרב, הוא ה-other   ב-narrative  הזה, ו- deconstruction של ה-  subtext שלו שיכנע אותי לחתום על ה-petition  הבין-לאומית להחרים את ה-- university שלי".

 

איסלמי

העקרב חשב בליבו: "כיבינימט, ממילא אני הולך למות מ-AIDS, אז כך לפחות אני מת כמו שאהיד. אני מקווה רק שאפשר להחליף, ובמקום 72 הבתולות שאני צריך כמו פצע בתחת, שיתנו לי כמה tizzy boys. אללה אכבר! "

 

 

חזרה   return