מי הוא
ידיד אמת?
שני
סיפורים על
ידידות ורעות.
ידידות
חמה
איזה
שלושים שנה
אחרי
נפוליאון היה
כאן חורף קשה,
וכל הארץ
כוסתה בשלג
כבד.
ציפור עפה
לה מעל, ולפתע
קפאו כנפיה
והיא צנחה
לשלג. לא היה
מה לעשות,
והציפור שכבה
קפואה, ומצפה
למותה.
למזלה
הטוב עברה
במקום
פרה, ששחררה
על הציפור את
מטענה. בתנאים
נורמליים
הציפור לא
הייתה מקבלת
זאת באהבה,
אבל החרא של
הפרה היה חם
וגרם לציפור
להפשיר.
הציפור
התרוממה
בהיסוס, וכעבור
רגע חזרו אליה
כחותיה, והיא
התחילה לעוף,
עשתה שמיניות
באויר, וצייצה
בקול.
נשר שעף מעליה
שמע את המהומה
של הציפור,
צלל במהירות וטרף
אותה.
לסיפור
כמה מוסרי
השכל:
לא כל מי
שמחרבן לך על
הראש הוא ידיד
אמת השוחר את
טובתך.
אבל גם
לא כל אחד כזה
שונא אותך, אל
תיקח את זה אישית.
והעיקר,
כשמחרבנים לך
על הראש אל
תקפוץ ואל תצייץ.
מבחן הידידות
אחד הולך
לטייל עם חיה
קשורה ברצועה,
רק שהחיה הזאת
לא כלב, כמו
אצל היהודים,
אלא נחש ("חיה"
בערבית). פוגש
אותו חבר
ושואל: "מה יש
לך שם קשור בחבל?"
"נחש, מה
אתה לא רואה?",
והחבר לוקח
צעד לאחור. "לא
ארסי לפחות,
אני מקווה"
הוא שואל.
"ארסי
ועוד איך"
תשובת בעל
הנחש, "הערס
הזה, נשיכה
אחת שלו ואתה
מת על המקום",
והחבר לוקח
שני צעדים
אחורה. "ומה
אתה עושה אם
הוא נושך
אותך?" הוא
שואל את בעל
הנחש.
"איפה?" - "נגיד
ברגל, או ביד".
"אין
בעיות", עונה
בעל הנחש, "אני
חותך את מקום הנשיכה
בשובריה שלי,
מוצץ את הארס
ויורק אותו,
ככה, טפו, לא
עושה מזה
ענין". החבר
התרשם מזה
מאד, חשב רגע
ושאל: "ומה אם
הוא נושך אותך
בתחת?"
"אז אני
אדע מי באמת
חבר שלי", ענה בעל הנחש.
מוסר השכל:
א-צדיק
בניערף עינד א-ציק
= (מי) ידיד
נדע (רק)
בעת צרה.